המשחק ישראל-ארגנטינה בוטל!!

המשחק ישראל-ארגנטינה בוטל!!!
ואותי זה "זרק" ל"תוכנית חילופית"…

אמש. 11 בלילה.

מהדורת חדשות הספורט, והידיעות זורמות וצועקות: "בוטל המשחק ישראל – ארגנטינה"!!!   "מסי לא יגיע לישראל"!!!     

כי בסוף , איך שלא תקחו את זה, הכל פוליטיקה, ופסיכולוגיה וסמלים.

נו, טוב, אני אומר. אז מה עושים עכשיו?

וזה כמובן זורק אותי לחוויה הפרטית שלי.. 1 במרץ  2017. נתב"ג. 3 לפנות בוקר. בשעה 19:30 בערב מתחיל המשחק בברצלונה. מסי והלהקה.

ואז מודיעים לנו שהטיסה בוטלה. אנחנו מגיעים בשלוש בלילה לדלפקי פגאסוס, ומודיעים שיוק. אין. יש ערפל והמטוס לא הגיע ולא יגיע ואין לנו פתרונות טובים. דפנה והילדים שולפים ניידים, כובשים את האפליקציות, ומאתרים טיסת טורקיש. רק שבמקום המראה ב-5.30, ימריא ב-10.30. בינתיים כרטסנו טיסה חדשה, ישננו על דרגשים קטנים ושתינו הרבה מים. ושלא תאמרו שלא אמרתי לכם המון פעמים "שאלה תהיינה הצרות שלכם בחיים".

בשעה 3 אחר הצהרים אחנחנו ממריאים מאיסטמבול בואכה ברצלונה. "יאללה, יאללה" אני מזרז את הטייס….. "אז תעקוף אותו, אתה לא רואה שזה טייס למד?"  ב-18:30 נוחתים בברצלונה. עם הלשון בחוץ. נגיע לתחילת המשחק?

בסוף הגענו. בול על השעון. את פגסוס תבענו וקבלנו החזר על הטיסה. והחוויה במשחק היתה אדירה.

אבל, האמת שרציתי לכתוב לכם כאן על חשיבותה של תוכנית חליפית.

בחיים בכלל. למרצה על הבמה, בפרט. 

וזאת למה? כי כשאתם, המרצים, עומדים מול קהל – 5 או 10 או 100 או 400 איש, אתם חייבים – אבל ממש חייבים – להיות מוכנים לכך שמשהו ישתבש, ולהיות ערוכים לפתרון מהיר בזמן אמת. כי אחרת, הלכה לכם ההרצאה, ויצאתם חפויי ראש.

השבוע, למשל, בתחילתה של הרצאה בירושלים (והגעתי חצי שעה לפני כדי להיערך לכך שמשהו עלול להשתבש), המצגת על המחשב שלי לא הסתנכרנה עם המקרן באולם ההרצאות.

מה עשיתי? הייתה לי תוכנית חלופית. היו לי כל העזרים כדי לעקוף את הבלתי צפוי, שלעיתים קורה. והתחלתי את ההרצאה בזמן. 

תמיד תחשבו קהל. תמיד תחשבו מופע מול קהל. ותוכנית חלופית תמיד תהיה שם בשבילכם כדי לצמצם למינימום את הסיכון שתצטרכו לבטל את הופעתכם.