"המשפט": כיצד הכרתי לקהל צעיר את פרשת פולארד?
השבוע הוזמנתי להרצות בפני תלמידי בית הספר הריאלי העברי בחיפה. נושא ההרצאה: "לקחי פרשת פולארד".
ההרצאה נערכה במסגרת המפגש השנתי שמקיימים תלמידי השכבה הבוגרת לקראת יום הזכרון השנתי לעלייתם לגרדום של “קדושי קהיר” – הד”ר משה מרזוק והמהנדס שמואל עזר, אשר שילמו בחייהם בעקבות כשלון “מבצע סוזאנה”, 1954, שהתגלגל אחר כך ל”פרשת עסק הביש” אשר הסעירה את המדינה במשך שנים רבות.
אף שאני מרצה ותיק במוסדות חינוך ותרבות ומרצה בחוגי בית – בנושאי מודיעין וביון, חברה ישראלית וכחוקר משברים בהיסטוריה של מדינת ישראל – תהיתי הפעם הרבה יותר מהרגיל, כיצד להציג את הנושא ובאלו הקשרים. הקושי נבע הן מגילם הצעיר של המאזינים, והן בשל העובדה שבקהל ישבו מורים, מנהלי בית הספר ונציגי משפחות מרזוק ועזר.
כמדריך למרצים בתחילת הדרך, אני מבקש לשתף אתכם בשתי החלטות קריטיות שקבלתי בעת שהכנתי את ההרצאה:
האחת, קשורה לתוכן: החלטתי, כי למרות שאני מרצה בפני בני נוער, אני מעמת אותם עם כל הדילמות שעולות מן הפרשה, הן לחיי המדינה, הן לחיי קהילת המודיעין והביון, והן לחייהם שלהם, כנוער ציוני וכחיילים לעתיד. האם השלמת המשימה בעולם הפעלת סוכנים חשובה יותר מנאמנות מוסרית או להיפך? הדומה והשונה בין התנהגות הדרג המדיני ב”פרשת עסק הביש” לבין התנהגותו בפרשת פולארד? האם יש הבדל בין הפעלת סוכן יהודי ולא יהודי? מי נתן את ההוראה? האם נכון לרגל אצל מדינות ידידותיות? מה בין פרשת פולארד לבין “נוהל חניבעל” ו”מדינת ישראל תעשה הכל” ו”לא משאירים פצוע בשדה הקרב”
בקיצור, אתם מבינים כבר שלא עשיתי למאזיניי הצעירים את החיים קלים.
ההחלטה השנייה, שהיא זו שבדיעבד זכיתי בגללה למחמאות רבות מהקהל הצעיר, קשורה ב"איך" – כלומר לקונספט שבחרתי, לאופן הצגת הדברים, לתסריט ולבימוי. בעניין זה החלטתי לערוך את ההרצאה כמשפט לכל דבר: הודעתי לקהל הצעיר בתחילת ההרצאה, שמרגע זה אנחנו בבית משפט. אני – השופט. אתם – חבר המושבעים!!! כמו במודל המשפט האמריקאי: השופט הוא רק המבוגר האחראי. הקהל – הוא הפוסק.
מעבר להפתעה הראשונית של חבורת הצעירים שלפניי, התפקיד שהטלתי עליהם הפך אותם לקשובים לפרטים, מעורבים, שואלים שאלות, דנים בכובד ראש בדילמות ונדרשים להכריע.
כי כל הרצאה היא עולם ומלואו. לא רק מבחינת התוכן, אלא גם מבחינת התסריט והבימוי והמשחק, ומבחינת ההחלטה האם וכמה לשתף את הקהל.